אני מאמין
שיטת מיכא"ל מפרשת את מושג המצוינות כאורח חיים של מיצוי הפוטנציאל השכלי, הרגשי החברתי וההתנהגותי של האדם. לפיכך, אמצעי המדידה הראוי למושג זה צריך לבחון את מידת השינוי במימוש הפוטנציאל של הפרט על ציר הזמן ולא בהכרח בהשוואת הישגיו בזמן נתון להישגים של אחרים. התפישה התודעתית, החינוכית וההתנהגותית של שיטת מיכא"ל מבוססת על הנחות היסוד הבאות:
רוח האדם
לאדם יסוד רוחני ויסוד גופני.
היסוד הרוחני הוא בסיסה של התודעה.
היכולת השכלית היא מרכיב של התודעה.
חלקים משמעותיים של היסוד הגופני עוברים בתורשה.
היסוד הרוחני בכלל והיכולת השכלית בפרט אינם עוברים בתורשה.
הפוטנציאל האנושי
כל בני האדם נולדים עם פוטנציאל יכולות שכליות ורגשיות זהות (הנחה זו איננה מחייבת פוטנציאל תכונות ואופי זהה לכל בני האדם).
היכולת האנושית ממומשת באופן שונה מאדם לאדם. רוב בני האדם מנצלים אחוז קטן מאוד מיכולתם (בין 5% ל – 7% בלבד).
מימוש קטן כל כך של היכולת השכלית נובע, בין השאר, מגורמים סביבתיים ואישיים (דימוי עצמי נמוך, רמת שאיפות נמוכה ומוטיבציה נמוכה) ומביוגרפיה לימודית (הפנמת הרגלי למידה לקויים והיכרות לקויה עם תכני הלימוד).
גורמים אישיים
דימוי עצמי גבוה, אמונה ביכולת ומוטיבציה גבוהה להישגים, הינם מרכיבים שהשפעתם על יכולת ההתמדה וההצלחה בלימודים ידועה, והם ניתנים להקניה במסגרת חינוכית לימודית מובנית ושיטתית.
מצוינות בלימודים ובכל תחום בחיים הינה תהליך לימודי תודעתי המתחיל בשינוי הרגלים ותפיסת עולם וממשיך בנטילת אחריות אישית ללימוד ושיפור בכל תחום ובכל זמן כחלק מאורח חיים.
תהליך מעמיק של מימוש היכולת האנושית עובר דרך מודעות ואחריות של הפרט לסביבה האנושית והאקולוגית.
הרגלי למידה
הדרך היעילה ביותר למיצוי היכולת היא למידה עצמית.
למידה אפקטיבית בקבוצה אינה סותרת ואף תומכת ברעיון הלמידה העצמית.
תהליך מיכא"ל מוכיח, שניתן ליצור מסגרת לימוד קבוצתית, שבה עיקר הלימוד של הפרט מבוסס על למידה עצמית ועצמאית.
כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בלימודים חשוב ביותר לרכוש הרגלי למידה נכונים ויעילים.
גורמים סביבתיים
לסביבה השפעה מכרעת על מימוש הפוטנציאל האישי.
מנחה הינו מושג שמוגדר בשיטת מיכא"ל באופן שונה מההגדרות הקלאסיות של מושגי המורה והמנחה המקובלים.
בלמידה בקבוצה, הגורם רב ההשפעה ביותר להצלחת התלמיד הוא אישיות המנחה (במידת היותו דוגמא אישית). גורמים נוספים חשובים הינם מידת קירבתו של המנחה להוויה החברתית-תרבותית של התלמיד, רמת ציפיות המנחה ומידת פתיחותו הנפשית והאינטלקטואלית של המנחה כלפי התלמידים והקבוצה.
